שפת רחוב
  • חברה
  • תרבות
  • מדיניות
  • עיצוב
  • טכנולוגיה
  • גלריה
  • אוצר מילים
  • אודות
  • צרו קשר
  • חברה
  • תרבות
  • מדיניות
  • עיצוב
  • טכנולוגיה
  • גלריה
  • אוצר מילים
  • אודות
  • צרו קשר

עפים על עצמנו

השימוש הצבאי במזל"טים מעורר לא מעט מחלוקות ושאלות מוסריות, אבל מה קורה כשהטכנולוגיה הזאת מגיעה למרחב העירוני ומתורגמת לשימושים אזרחיים כמו שינוע, ניווט וצילום?
צילום: Lima Pix
טכנולוגיה עידו רוזנטל

שנת 2015. לפי "בחזרה לעתיד" היינו אמורים לראות כאן כבר מכוניות מעופפות, ולמרות שרשמית יש לנו עד אוקטובר אפשר להסתכן ולהגיד שזה כבר לא יקרה. מצד שני, בדיוק כמו שסרטי המדע הבדיוני לא הצליחו לחזות את הדבר הקטן שאנחנו מכנים אינטרנט, הם פספסו בענק את טכנולוגיה משמעותית נוספת שכבר התחילה להיכנס לחיי היום יום שלנו – השימוש במזל"טים.

לפני שמפרטים איך טכנולוגיית המזל"טים חודרת לתחום האווירי של הערים שלנו, חשוב לזכור שעיקר השימוש במזל"טים הוא עדיין צבאי. כוחות צבא ברחבי העולם מעדיפים את השימוש בכלי הטיס הלא מאויישים שמאפשרים לבצע פעילויות מעקב וחיסול באמצעים זולים יחסית שאינם מסכנים חיי אדם ואפילו מרחיקים את המבצעים עוד יותר מהמטרה – פיסית וגם רגשית. השימוש הזה אולי חוסך כסף וחיי אדם, אבל מעורר לא מעט מחלוקות ושאלות מוסריות ולאחרונה אפילו הקומיקאי ג'ון אוליבר הקדיש להם קטע שלם בתכניתו.

ישראל היתה מחלוצות השימוש במזל"טים כשהחלה להשתמש בהם כבר במלחמת יום הכיפורים נגד הכוחות המצריים, ועד היום ישנם דיווחים על חיסולים שעושה ישראל בעזרת כלי טיס בלתי מאויישים. השימוש הביטחוני במזל"טים גולש גם לתחומי הקו הירוק והשוק הפרטי כשרק לאחרונה עיריית ירושלים עשתה שימוש במזל"טים של חברת בליידוורקס כדי לאבטח את הרכבת הקלה במהומות שפרצו בעיר לאחר רצח הנער מוחמד אבו חדיר.

כמו תמיד, הבעיה עם כלי נשק היא שהם יכולים לשמש את שני הצדדים. למרות שעדיין לא נעשה פיגוע טרור באמצעות מזל"ט, די ברור שהרשויות כבר חוששות מכך: רק בחודש שעבר עצרה משטרת פריז שלושה עיתונאים של רשת אל ג'זירה שהטיסו מזל"ט ללא אישור. יכול להיות שבימי שגרה התקרית היתה עוברת ללא תשומת לב רבה, אבל אחרי מתקפות הטרור על מגזין שרלי הבדו ועל הסופר היפר-כשר, גם ברפובליקת השלום והאחווה לא לוקחים סיכונים.

משנים את כללי המשחק, צי של מזל"טים מוכנים לפעולה. צילום: Wikipedia connons
טכנולוגיה צבאית בשימוש אזרחי. כיצד ישפיע על המרחב העירוני? צילום: David Rodriguez Martin

לפני שנתיים הצהירה ענקית הקמעונאות אמאזון על הפתרון שלה לבעיות הללו: רובוטים קטנים שירחפו ברחבי העיר ויפזרו חבילות לאנשים שרק לפני חצי שעה הזמינו אותן דרך המחשב. בינתיים רשות התעופה האמריקנית כנראה תקרקע את החזון הזה, אבל זה לא אומר שהרעיון כולו יגנז.

אבל ביטחון הוא לא השימוש היחיד למזל"טים, ובשנים האחרונות יש יותר ויותר נסיונות להמיר את הטכנולוגיה הזו גם לשימושים אזרחיים, באופן שעשוי להשפיע גם על המרחב העירוני (ולא בהכרח לטובה). הנה כמה מהשימושים הנפוצים שאולי גם יגיעו אלינו בקרוב:

משלוחים
שינוע של מוצרים וסחורות מציב בעיה משמעותית הן בפני התעשייה והן בפני התכנון העירוני. הקנייה דרך הרשת הפכה לעניין שבשגרה, מה שאומר שהמוצרים מגיעים אלינו הביתה – ולא אנחנו אליהם. כרגע, הדבר הזה נעשה בדרכים מאוד לא יעילות: הסחורה שוכבת במחסנים ענקיים שתופסים שטח יקר, לאחר מכן היא נלקחת על ידי משאיות שסותמות את צירי התנועה ומייקרות את עלות המשלוח ואת המוצר עצמו, כל זה גורם לבזבוז דלק ולפליטת גזי חממה (וזה עוד לפני שהזכרנו את העלייה בשיעור ההתאבדות בקרב אנשים שנאלצו לחכות בתור בדואר ישראל).

לפני שנתיים הצהירה ענקית הקמעונאות אמאזון על הפתרון שלה לבעיות הללו: רובוטים קטנים שירחפו ברחבי העיר ויפזרו חבילות לאנשים שרק לפני חצי שעה הזמינו אותן דרך המחשב. בינתיים רשות התעופה האמריקנית כנראה תקרקע את החזון הזה, אבל זה לא אומר שהרעיון כולו יגנז. חברה אוסטרלית רוצה לשלוח ספרים או אפילו פיצה אליכם הביתה בעזרת רובוט. גם גוגל לוקחת חלק עם פרויקט גוגל ווינג שכרגע נמצא בהליכי ניסוי תחת מעטה חשאיות, אבל גם יבשיל מתישהו.

https://youtu.be/cRTNvWcx9Oo

צילום
השילוב בין המזל"טים לבין השיפור הניכר באיכות המצלמות הדיגטליות הביא לזה שכל אחד יכול לצלם דברים שבעבר הצריכו תקציב הוליוודי. אם פעם צילום מהאוויר נחשב למשהו כמעט בלתי אפשרי להשגה, הרי שהיום שילוב של מצלמת GO PRO  ומזל"ט קטן מצליח להנפיק תוצאות שלא היו מביישות את ג'יימס קמרון.

למען האמת, האיכות של הצילום היא כל כך טובה, שחברות חדשות מקצועיות התחילו להשתמש בה ואפילו ה-BBC התחיל לצייד כתבים בטיסנים כדי להביא את הסיפור מזווית אחרת. את תחילת השימוש חגגו ברשת השידור האנגלית כמו שהם יודעים, בווידאו שצולם בסטונהנג'. אבל יכולות הצילום לא משמשות רק לזוויות חדשות, אלא גם מאפשרות להגיע למקומות שאי אפשר היה לצלם בהם עד היום, כמו למשל הכור בצ'רנוביל שאליו נשלח מזל"ט בתפקיד היונה של נוח, לצלם ולראות הכלה הקרינה.

https://youtu.be/ra7YbBvbRYQ

ניווט
באוניברסיטת MIT  שבארצות הברית מפתחים בשנים האחרונות את skycall, טיסן שיוכל להראות לכם את הדרך ולסייע לכם להתמצא במרחב העירוני. יניב יעקב תורג'מן וכריס גרין עבדו יחד במעבדה לחישה מרחוק (Sensable City Lab)  ואחרי שיחה עם חבר שהתקשה לנווט בניו יורק, התחילו לעבוד על טיסן שיראה לכם את הדרך ויאפשר לכם לעקוב אחריו עד ליעד במקום ללכת עם הראש במסך של הטלפון הנייד.

האם מזל"טים יכולים להטיב עם ערים? Sensable City Lab, MIT

האם באמת הרעיונות הללו ישימים? ולאיזה עתיד עירוני אנחנו צועדים (או מרחפים)?

אם נקצין לרגע את הדברים וננסה לדמיין לרגע את העתיד ש"בחזרה לעתיד" לא הצליח לחזות, על פניו נראה שהשימושים הללו מגיעים עם תג מחיר לא פשוט. קחו למשל את נושא השינוע ואת ההצעה לשגר את הסחורות ישירות אלינו ממחסנים לוגיסטיים, דבר שמצד אחד יוריד עלויות ויחסוך באנרגיה, אבל מהצד השני עלול לגרום לקריסה של תעשיית המשלוחים, לפיטורים של אלפי בני אדם ואולי גם לריקון המרחב הציבורי מפעילות מסחרית. ואם בכל זאת נסתכן ונצא החוצה למרחב העירוני, מזל"טים שיתפקדו על תקן של כלבי נחייה יובילו אותנו ליעדנו.  

כפי שאמר ג'ף גולדבלום ב"פארק היורה", אנשי המחקר והפיתוח אולי בדקו אם הם יכולים לעשות את הדברים, אבל לא בטוח ששאלו את עצמם אם צריך לעשות אותם. המחיר של הטכנולוגיה שפורשת כנפיים הוא כבד וממש לא בטוח ששווה את היתרונות שלה. הפרטיות שלנו, שאבדה כמעט לחלוטין במרחב הדיגיטלי, ומאבדת עכשיו גם חלקים גדולים מהמרחב המציאותי, עלולה להיעלם כליל עם צעידת הטכנולוגיה קדימה.

אבל לא הכל שחור בשימוש במזל"טים ולא צריך מראש לפסול את הטכנולוגיה הזו. כי עם כל הכבוד לסיפוק תאוות הצריכה המערבית או ליכולת לחסל בני אדם בלי הצורך להסתכן, יש כמה גורמים שהחליטו לנצל את השימוש ההולך וגובר בטיסנים למטרת קצת יותר ראויות.

כך, למשל, סטודנטים מאוניברסיטת TU Delft פיתחו מזל"ט שמתפקד כמעין אמבולנס נייד לטיפול באירועי לב. הטיסן אינו כולל צוות רפואי כמובן אבל הוא מצויד בדפיברילטור, מצלמה, מיקרופון ורמקולים. לאחר שמתקבלת קריאת מצוקה, המפעיל מטיס את המזל"ט לנקודת האירוע באמצעות נווט GPS ומשתמש במצלמה, הרמקולים והמיקרופון נותן הוראות מדויקות לאנשים הנמצאים ליד החולה. ברגע שהם מניחים את הדפיברילטור על החזה של החולה, הוא אמור לפעול האופן אוטומטי. בכך, מקווים החוקרים לקצר באופן משמעותי את הזמן בין אירוע הלב לבין הטיפוול הראשוני, ולהגדיל את סיכויו של החולה.

https://youtu.be/y-rEI4bezWc

במקביל, צוות מאוניברסיטת טורונטו, בליווי צוות החוקרים מ-MIT  שהוזכר קודם לכן, עובד על טיסן בשם Waterfly שיצוייד בחיישן מיוחד ויוכל לרחף מעל אגמים ונהרות במטרה לבדוק את איכות המים שלהם. גם ארגוני סיוע החלו לעשות שימוש במזל"טים. היזם היווני אנדראס רפטופולוס (Andreas Raptopoulos) החליט לרתום את הטכנולוגיה על מנת לסייע לפתור בעיות הומניטריות. הוא הקים את חברת Matternet שתשתמש בטיסנים הזעירים על מנת להעביר תרופות וציוד רפואי למקומות נטולי גישה ואמורה להתחיל את הפעילות כבר ברבעון הנוכחי.

אז בין אם המזל"טים מועילים או לא, כנראה שהשימוש בהם רק יילך ויתגבר ולמרות שהיום הוא נעשה בעיקר למטרות צבאיות או למטרות הוכחה שאין לך מה לעשות בשבת בבוקר, לא ירחק היום שבו בכל פעם שתרימו את הראש למעלה, תוכלו לראות טיסן או עשרים חגים במרחב הציבורי, והשאלה היא איך אנחנו אמורים להתכונן לזה, איך אפשר לווסת את ההשפעה שלהם על המרחב הציבורי ובעיקר – מי יתווה את הכללים. כמו שראינו עם האופניים החשמליים, ברגע שיש פרצה – הציבור משתמש בה והרגולטור לעיתים קרובות מקרטע מאחור. כדאי שמקבלי ההחלטות יתחילו להתייחס לטיסנים האלה ברצינות כשהם עדיין בגובה נמוך, ולא להתעורר כשהם יציפו את השמיים.

פוסט זה התפרסם בשפת רחוב ב- 05.03.2015


יש מצב שיעניין אתכם

תגיות
פוסט זה התפרסם בשפת רחוב ב 23/09/2018

עידו רוזנטל |מאת עידו רוזנטל

תסריטאי, עיתונאי, עורך תוכן. חובב טכנולוגיה, אוהב טלוויזיה.
גדל בנהריה, בוגר בתל אביב, חולם על לונדון, מתגעגע להודו.
משחק עם מילים מגיל קטן, עוד לא ממש יודע מה הוא יעשה כשהוא יהיה גדול.

לכל הפוסטים של עידו רוזנטל

יש מצב שיעניין אתכם

טכנולוגיה

הבינה המלאכותית שתנקה את השטחים הפתוחים

יותר ממיליון טון של פסולת בנייה מושלכים באופן בלתי חוקי כל השנה. טכנולוגיה חדשנית מבוססת בינה מלאכותית יכולה לזהות את מרכיבי הפסולת בדיוק של 86% ולסייע בשימוש חוזר שלהם – צעד חשוב נוסף לקראת כלכלה מעגלית

עדי מגר טכנולוגיה
טכנולוגיה

בחזית הידע: מבנים כיצרני אנרגיה

התפתחויות טכנולוגיות מאפשרות להטמיע תאים פוטו-וולטאיים בחזיתות מבנים, בדרך לניטרליות אנרגטית של מבנים ושכונות. מהם היתרונות של פתרונות כאלו ולמה זה כמעט ולא קורה בישראל?

גלית שיף ויעל גלעד טכנולוגיה

תגיות

טכנולוגיה מזל"ט ערים חכמות
« פוסט קודם
פוסט הבא »

השארת תגובה

ביטול

דבר המערכת
משבר האקלים: הזווית העירונית

משבר האקלים: הזווית העירונית

מה הקשר בין המרחב העירוני למשבר האקלים? סדרת כתבות חדשה במגזין תצלול בכל פעם

אוצר מילים
פלישה

פלישה

מהפבלות בריו דה ז'נרו ועד ל"עיר החופשית" בקופנהגן - ברחבי העולם ישנם מעל מיליארד

פוסטים נצפים

  • הבינה המלאכותית שתנקה את... מאת עדי מגר
  • פלייסמייקינג (Placemakin... מאת הילה בר נר
  • המדינה לא קוראת את המפה מאת ד"ר מירב אהרון גוטמן
  • עירוניות טקטית מאת אייל סנטו
  • תכנון עירוני לעת זקנה מאת ד"ר רינת בן נון
תהיו חברים
קטגוריות
  • חברה
  • תרבות
  • מדיניות
  • עיצוב
  • טכנולוגיה
  • גלריה
  • אוצר מילים

אודות

יצירת קשר

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס