הכדורגל הוא חלק בלתי נפרד מהתרבות והזהות המקומית והעירונית, אבל אם פעם היכליו היו מוקמים בקרבת בתי התושבים, בעשורים האחרונים החלו להרחיק את האצטדיונים לקצה העיר. זה רע לאוהדים ופוגע במרחב העירוני – אבל אפשר גם אחרת.

ממיקום גן הילדים, דרך עידוד הליכה, ועד לעיצוב עיר ללא מחסומים פיזיים – תכנון מגדרי הוא הרבה מעבר לתחושת הביטחון ברחוב, והוא תורם לא רק לנשים אלא לכלל האוכלוסיה. ברחבי העולם מטמיעים חשיבה מגדרית בתכנון העירוני והגיע הזמן לעשות זאת גם בישראל

משברים הם גם פתח להזדמנות ולהמצאה; הם מאפשרים לנו לחשוב מחדש על מה שהיה עד כה מובן מאליו ולהוציא לפועל את מה שנראה לפני כן בלתי אפשרי. אם בתחילה היה נדמה שהמגפה מאירה את החיים העירוניים באור שלילי, למעשה ניתן לזהות במשבר הקורונה הזדמנויות עירוניות שכדאי למנף דווקא עכשיו

המידע שנאסף מהטלפונים שלנו זכה לא פעם למוניטין רע, אבל הקורונה חשפה את הפוטנציאל האדיר שטמון בו לקבלת החלטות ממשלתיות ולתכנון ערים. בחסות המגפה, חברות כמו גוגל פתחו את המאגרים שלהם ואיפשרו לראות איך ולמה אנשים זזים בערים. אז מה למדנו על יוממות בתקופת הקורונה והאם הרשויות יתחילו להשתמש בדאטה גם בימי שגרה?