עיריית תל אביב הודיעה על הפסקת הפרויקט "תל אופן", אבל במוות של פרויקט האופניים מסתתרת הזדמנות שחייבים לנצל – להפוך את תחנות העגינה למיקרו-מרחבים ציבוריים עם שימושים חדשים ומקוריים (ואפילו אפשר לשמור על הצבע הירוק)

הכדורגל הוא חלק בלתי נפרד מהתרבות והזהות המקומית והעירונית, אבל אם פעם היכליו היו מוקמים בקרבת בתי התושבים, בעשורים האחרונים החלו להרחיק את האצטדיונים לקצה העיר. זה רע לאוהדים ופוגע במרחב העירוני – אבל אפשר גם אחרת.

איך יראה העתיד אם שגרת העבודה מהבית של משבר הקורונה תלווה אותנו גם בהמשך? מה יקרה כשנוכל לגור בפריפריה וליהנות משירותים ומעבודות מתגמלות שהיו עד היום נחלתו של ה"מרכז" בלבד? ומה מקומה של מערכת התכנון בכל זה? תרגיל בדמיון מודרך