מבנים לשימור זוכים לתהילתם לרוב לאחר שיפוץ מאסיבי ושחזור מצבם המקורי. אבל, יש מי שרואה את היופי דווקא בחותמי הזמן והיום יום שנצרבו במבנים אלו. סדרת רישומי עיפרון לוכדת את היומיומי והפרוזאי, רגע לפני שהם נעלמים לטובת הדימוי הרומנטי המשוחזר

עוצר שנכנס לתוקף בעוד כשעה, ניסיון (אבוד מראש) לשמור על ריחוק חברתי בצעידה של אלף איש, סיכון המערכת החיסונית לטובת מטרה גדולה יותר – ערי ארה"ב סוערות בהפגנות מחאה על רציחתו של ג'ורג' פלויד, כשברקע מאיימת הקורונה. דיווח אישי של שרון יאבו איילון מניו יורק.

משברים הם גם פתח להזדמנות ולהמצאה; הם מאפשרים לנו לחשוב מחדש על מה שהיה עד כה מובן מאליו ולהוציא לפועל את מה שנראה לפני כן בלתי אפשרי. אם בתחילה היה נדמה שהמגפה מאירה את החיים העירוניים באור שלילי, למעשה ניתן לזהות במשבר הקורונה הזדמנויות עירוניות שכדאי למנף דווקא עכשיו

המידע שנאסף מהטלפונים שלנו זכה לא פעם למוניטין רע, אבל הקורונה חשפה את הפוטנציאל האדיר שטמון בו לקבלת החלטות ממשלתיות ולתכנון ערים. בחסות המגפה, חברות כמו גוגל פתחו את המאגרים שלהם ואיפשרו לראות איך ולמה אנשים זזים בערים. אז מה למדנו על יוממות בתקופת הקורונה והאם הרשויות יתחילו להשתמש בדאטה גם בימי שגרה?