לחזור הביתה

נעה אשר ברקלי תושבת שדרות וכיום מפונה לקיבוץ יוטבתה מספרת על חיי המשפחה בצל הסבבים לאורך השנים, על טראומת ה-7.10 והאופן בו קבוצות הוואטסאפ הפכו לחמ"ל מציל חיים ועל חווית התלישות של החודשים האחרונים והגעגוע האינסופי לבית ולקהילה

געגועי ליפו

יקי שגיא בשיר אהבה כואב ליפו, זאת שאין יפה, וקשוחה, כמוה. האחת והיחידה, זאת שאין בלתה אבל גם אי אפשר איתה

ערים רעבות: על מדיניות מזון עירונית

יותר ויותר עיריות מתחילות לעסוק בנושאים כמו ביטחון מזון, נגישות לתזונה בריאה, צמצום בזבוז מזון ותמיכה בייצור מקומי. למה צריך בכלל לגבש במדיניות מזון ברמה המקומית, מה ערים עושות בנידון והאם זה בכלל עובד?

לקרוא את העיר #1

"תושבי הערים האוטופיות, גם הדמיוניות וגם האמיתיות, כמעט תמיד אכלו במטבחים משותפים. לא תמיד היה ברור מאיפה האוכל הגיע למטבחים המשותפים האלה, ומי מבשל אותו, אבל זה, אלקה חשבה, עניין שאפשר לפתור. ובדידות היא צרה עולמית לא פחות חמורה ממשבר האקלים, הטעימה בפני הקהל הלא נראה שפתאום היה שם". קטע מתוך הספר טסקה של אילנה רודשבסקי

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן