"שכונות גאות" כבר הפכו למוקדי תיירות בערים ברחבי העולם, אבל האם יש עוד צורך במרחב ספציפי של להט״ב? האם המטרה אינה דווקא ביטול "הגטאות" וחיים בהרמוניה בכל שכונות העיר?

אתונה. עיר עטורה בעתיקות המעידות על היסטוריה מפוארת ועבר של תרבות עשירה. עיר מנוקדת בטבע פראי ומהמם. אבל ההדר והיופי האלו מתכתשים ברחובות העיר עם העדויות למשבר הכלכלי החמור שפקד את יוון לפני כעשור. משבר, שהשלכותיו ניכרות ברחבי הבירה היוונית גם היום

איך מתכננים שטחי ציבור שיתאימו גם לתושבים המבוגרים? איך מתייחסים למרחב ציבורי שהופך להמשך טבעי של דירת המגורים? איך מסייעים לזקנים לשמור על שגרת חייהם? או בקיצור, למה הגיע הזמן שהתכנון העירוני יכיר במקומם של הזקנים בעיר

במאה השנים האחרונות התפתח הקמפוס הישראלי עם מאפיינים כמו מראה קיבוצי, הפרדת שימושים וניתוק מהעיר. כעת, בעידן הדיגיטלי והעיור המאסיבי, הגיע הזמן לחשוב מחדש על מרחב הלמידה האקדמי. האם הפדגוגיה החדשה מחייבת גם אדריכלות חדשה?