קשה לומר על אתר אסון שהוא עוצר נשימה אבל קשה גם להתעלם מהעוצמה של צ׳רנוביל, או מה שנותר ממנה. העיר פונתה ב-1986 בעקבות האסון הגרעיני שהתרחש בה ומאז עומדת כמעט נטושה (לפחות עד שהתגלתה מחדש בעקבות הסדרה המטרידה על אסון צ׳רנוביל ששודרה לאחרונה ב-HBO). אלי רבזין ביקר בעיר, באולמות הספורט הנטושים, במבנים שהטבע השתלט עליהם מחדש, וחזר עם תמונות

ברלין הזכירה לי כמה אני אוהבת עצים עוד משחר ילדותי.
הספר "העץ הנדיב" ליווה אותי בצעירותי, ולמרות כפיות הטובה של האדם הבלתי נסבל בסיפור, התרומה האדירה של העץ לחייו מורגשת ומודגשת לאורך הספר (שגם דפיו הופקו מעצים).
המרחב הציבורי בברלין משופע בעצים ממגוון סוגים. מופעם ונוכחותם הופכים את המרחב העירוני ל'מקום' ייחודי, נעים לשהייה ומוצל, פחות מזוהם ובעיקר יפיפה.
סדרת תמונות של עצים שווה אלף מילים.

התעלמות מגבולות מוניציפליים, צמצום לא פופולרי של היצע חנייה והתעקשות שגם אוכלוסיות חלשות ייהנו מפירות הפיתוח – מדיניות התכנון לאורך צירי הסעת המונים במטרופולין תל אביב מבקשת לנצל הזדמנות של פעם בדור כדי ליצור מרחב עירוני איכותי. ראיון

בהתחלה, היו כאלו ששאלו "למה להשקיע 20 מיליון שקל על קוצים?", אבל כיום מעטים מתווכחים על הצלחתו של עמק הצבאים בירושלים, אתר הטבע העירוני הגדול בישראל. האם נזכה לראות עוד הצלחות כאלו? חיפשנו תשובה לשאלה אצל אדריכלים העוסקים בתכנון טבע עירוני