ב־28 ביוני 2025 גדשו המונים את רחובות בודפשט, נושאים דגלי גאווה, במסגרת מצעד הגאווה הגדול ביותר שנערך אי פעם בהונגריה. אבל זה לא היה עוד מצעד גאווה.
בשבועות שקדמו לו, ממשלת הונגריה ניסתה למנוע את קיומו. המשטרה אסרה על קיום המצעד, על בסיס חוקים אנטי-להט"ביים שקידמה הממשלה, וראש הממשלה ויקטור אורבן הזהיר כי המשתתפים עלולים להיענש.
אלא שראש עיריית בודפשט, גרגיי קרצ'ון, החליט שהמצעד בכל זאת יתקיים.
קרצ'ון ניצל פרשנות משפטית שלפיה אירוע המאורגן באופן רשמי על ידי העירייה אינו כפוף לאישור משטרתי. במקום להשאיר את המצעד כאירוע של החברה האזרחית, הוא הפך אותו לאירוע עירוני. בכך הפכה העירייה לגורם שמגן בפועל על הזכות להפגין. הוא גם הזמין ראשי ערים וחברי פרלמנט ממדינות האיחוד האירופי להצטרף למצעד ולהעניק לו גב ציבורי ופוליטי, והם אכן הגיעו. המצעד יצא לדרך בהשתתפות יותר ממאה אלף בני אדם.
הסיפור הזה, על כוחו של שלטון מקומי לעמוד מול שלטון מרכזי, היה אחד הדברים ששמענו במשלחת להונגריה של פורום רשויות ליברליות. במשלחת השתתפו למעלה מ־20 ראשות וראשי רשויות מכל רחבי הארץ. נסענו כדי ללמוד מקרוב כיצד דמוקרטיה נשחקת מבפנים, ומהם הכוחות שיכולים לבלום את התהליך ולסייע בשיקומה. פגשנו אנשי אקדמיה, מורים, מנהיגים בקהילה היהודית, פעילי חברה אזרחית, עיתונאים, אנשי תרבות ונציגים של השלטון המקומי.
כשהשלטון המרכזי מצמצם את כוחה של העירייה
אחד הנושאים שחזרו בשיחות היה מקומן של הרשויות המקומיות במאבק על הדמוקרטיה. בשיח על הנסיגה הדמוקרטית בהונגריה מדברים רבות על הפגיעה במערכת המשפט, בתקשורת ובמוסדות הלאומיים. סיפורו של השלטון המקומי זוכה לפחות תשומת לב. אנשי עיריית בודפשט סיפרו לנו כיצד גם הרשויות הפכו למטרה של מדיניות ריכוז הכוח: סמכויות, ובהן האחריות על בתי ספר ובתי חולים, הועברו לממשלה המרכזית, ובמקביל נפגעה עצמאותן הכלכלית. התוצאה הייתה שלטון מקומי שתלוי יותר בממשלה ומסוגל פחות לפעול באופן עצמאי.
זו אינה רק שאלה של ניהול. רשות מקומית היא מוסד דמוקרטי נבחר, שמחזיק בסמכויות ובמשאבים ומבטא את העדפות תושביו. עצמאותה מאפשרת את קיומו של מוקד כוח שאינו כפוף בכל החלטה לממשלה. לכן החלשת הרשויות המקומיות היא גם דרך לצמצם את מוקדי ההתנגדות לשלטון המרכזי ואת מגוון הקולות במערכת הפוליטית.
הונגריה אינה מקרה בודד. בשנת 2019 הקימו ראשי הערים של בודפשט, ורשה, פראג וברטיסלבה את ״ברית הערים החופשיות״, מתוך מחויבות לחירות, לשלטון החוק ולחברה פתוחה. לצד שיתוף פעולה ולמידה הדדית, הם התחייבו לפעול מול מוסדות האיחוד האירופי לקידום מימון ישיר מהאיחוד לערים. החיבור בין ערכים למשאבים ממחיש שהגנה על הדמוקרטיה דורשת גם יכולת שלטונית ממשית: סמכויות, תקציבים ומרחב פעולה עצמאי.
דמוקרטיה גם בין הבחירות
אבל תפקידו הדמוקרטי של השלטון המקומי אינו מסתכם בבלימת ריכוז הכוח. הוא יכול גם להרחיב את יכולתם של התושבים להשתתף בהחלטות שמעצבות את חייהם. בפריז, לדוגמה, פועל מאז 2014 תקציב השתתפותי בהיקפים משמעותיים: תושבים מציעים פרויקטים ומצביעים על אלה שימומנו מתוך חלק מתקציב ההשקעות העירוני. לאחר בדיקת היתכנות ועלויות, ההצעות מגיעות להכרעת התושבים, והפרויקטים הנבחרים ממומנים או מבוצעים בידי העירייה. ההשתתפות מקבלת כאן ביטוי מוחשי בשירותים, במתקנים ובמרחב הציבורי.
דוגמה מקומית חדשה מגיעה מהמועצה האזורית רמת נגב, המזמינה את תושביה להשתתף במשחק בניית תקציב המועצה לשנת 2027. המשחק מבוסס על נתוני תקציב 2026 ומאפשר לתושבים לתעדף שירותים ופרויקטים ולהכיר את המגבלות והעלויות הכרוכות בהם. המועצה, מצדה, מבקשת ללמוד מהבחירות שלהם על צורכיהם ועל העדפותיהם. כך נוצר בסיס לשיח הדדי: התושבים מבינים טוב יותר את ההחלטות התקציביות, והרשות לומדת מה חשוב להם.
שתי הדוגמאות מציעות לתושבים דרכים שונות ליישם פרקטיקות דמוקרטיות בחיי היום-יום, והן מעמיקות את התפישה לגבי אזרחות פעילה, שאינה מסתכמת בהצבעה בבחירות או בהליכה להפגנה, אלא לובשת צורות רבות ומגוונות.
מהזירה המקומית לזירה הארצית
ההבנה שלשלטון המקומי יש תפקיד בשמירה על הדמוקרטיה ובחיזוקה עומדת גם בבסיס פורום רשויות ליברליות בישראל, המאגד למעלה מ־40 רשויות. הפורום הוקם בשנת 2025 על רקע הפגיעה בשלטון החוק ובמוסדות המדינה, המשבר בחינוך הממלכתי, הפגיעה במעמדן של נשים ושחיקת ערכי החירות והשוויון המעוגנים ברוח מגילת העצמאות.
ראשי הרשויות שהובילו את הקמתו הבינו שאחריותם אינה מסתיימת בפינוי אשפה, בסלילת כבישים ובטיפוח המרחב הציבורי. ההיכרות עם התושבים ועם הקהילות מחייבת אותם גם להשמיע קול ציבורי, להציע פתרונות ולשמור על מרחב שבו אפשר לנהל מחלוקת ולחיות יחד. במגפת הקורונה ובמלחמה בעקבות שבעה באוקטובר ראינו עד כמה ההיכרות הזו מאפשרת לרשויות להגיב במהירות ולתת מענים מותאמים לצרכים בשטח. היא חשובה גם כאשר האתגר הוא שמירה על חברה חופשית.
כדי לתרגם את האחריות הזו למעשה, הפורום פועל בשני מישורים משלימים. במישור המקומי הוא מקדם שיתופי פעולה ומיזמים שמרחיבים את חופש הבחירה ומחזקים חיים קהילתיים ברוח דמוקרטית וליברלית. דוגמה לכך היא מיזם ״חתונה בעירייה״, שנבנה בשיתוף המרכז ליהדות ומדינה: המיזם מקדם רישום עירוני של זוגות כידועים בציבור ומרחיב את האפשרויות לקיום טקסי זוגיות ברשות המקומית. הרישום העירוני אינו מחליף נישואים מוכרים מטעם המדינה או רישום במרשם האוכלוסין, אך הוא מציע מענה מקומי לצורך ממשי ומקדם הכרה במגוון המשפחות והקהילות בישראל.
במישור הארצי, הפורום בונה כוח משותף של ראשי רשויות כדי להשפיע על מדיניות הממשלה והמפלגות. בתקופה האחרונה התקיימו מפגשים עם מנהיגי מפלגות וגובש מסמך דרישות לקראת הבחירות לכנסת, בשיח עם ראשי הרשויות ועם גופי מדיניות במחנה הדמוקרטי־ליברלי. המסמך עוסק בחיזוק החינוך הממלכתי, בחופש דת ובחופש מדת, בשוויון מגדרי ובעצמאות השלטון המקומי. בין הדרישות נמצאים עיגון מעמדו של השלטון המקומי בחוק יסוד והרחבת סמכויותיו.
החיבור בין שני המישורים הוא חיוני. יוזמה מקומית יכולה לתת מענה לתושבים כבר עכשיו, וגם לחשוף חסמים שמחייבים שינוי ארצי. העבודה המשותפת מאפשרת לראשי הרשויות להביא למערכת הפוליטית סדר יום שנשען על ניסיון מעשי ועל צרכים שהם פוגשים מדי יום. כך הם יכולים לפעול יחד ככוח ציבורי המשפיע על מדיניות.
מדוע עצמאות מקומית חשובה לדמוקרטיה
הבחירות הקרובות לכנסת מחדדות את חשיבותו של המהלך. ההצבעה היא הזדמנות מכרעת להשפיע על כיוון המדינה, וההשתתפות בה חיונית. אבל דמוקרטיה זקוקה גם למוסדות ולפרקטיקות שמקיימים אותה בכל הימים שבין הבחירות. גם אחרי ספירת הקולות תישאר השאלה כיצד מחולק הכוח, מי משתתף בקבלת ההחלטות ואילו כלים עומדים לרשות התושבים כדי להגן על זכויותיהם.
לכן חיזוק השלטון המקומי צריך להיות חלק מסדר היום של הבחירות ושל הממשלה שתקום בעקבותיהן. העברת סמכויות ומשאבים לרשויות יכולה לאפשר להן להתאים שירותים לקהילות שונות, לפתח מענים בתחומי החינוך, התרבות ושירותי הדת, ולשמור על חופש הבחירה של התושבים. עצמאות מקומית צריכה ללכת יחד עם שקיפות, השתתפות ציבור והגנה על זכויות כלל התושבים, לרבות מי שאינם שייכים לרוב המקומי.
ביזור סמכויות מחלק את הכוח: הוא מייצר מוקדי קבלת החלטות עצמאיים, הוא מאפשר לשלטון המקומי לפעול גם כאשר השלטון המרכזי מקבל החלטות שנויות במחלוקת, והוא יוצר מערכת של איזונים ובלמים – לא רק בין רשויות השלטון הקלאסיות, אלא גם בין המרכז לפריפריה השלטונית.
בבודפשט ראינו איך עיקרון מופשט הופך למעשה ממשי: ברגע שבו השלטון המרכזי ניסה למנוע מאזרחים לצעוד ברחובות, העירייה הפכה לגורם שאפשר להם לעשות זאת.
לא כל מאבק דמוקרטי מתנהל בבית המשפט, בפרלמנט או בכיכר המרכזית של הבירה. לפעמים הוא מתנהל בעירייה.
זו גם הסיבה לכך שאנחנו פועלים בפורום רשויות ליברליות. אנחנו מאמינים ששלטון מקומי חזק, עצמאי ומבוזר הוא לא רק תנאי לניהול עיר טובה יותר, אלא הוא גם מהווה את אחד הכלים החשובים שיש לנו כדי לשמור על חברה חופשית ודמוקרטית.
***משלחת ראשי הרשויות להונגריה התאפשרה הודות לשותפות של פורום רשויות ליברליות עם המחלקה למפעלים ציוניים בהסתדרות הציונית העולמית. במסגרת המשלחת הכירו ראשי הרשויות גם את הגוונים השונים של הקהילה היהודית בבודפשט ואת הפעילות התרבותית לחידוש החיים היהודיים הפלורליסטיים בהונגריה.