שפת רחוב
  • חברה
  • תרבות
  • מדיניות
  • עיצוב
  • טכנולוגיה
  • גלריה
  • אוצר מילים
  • אודות
  • צרו קשר
  • חברה
  • תרבות
  • מדיניות
  • עיצוב
  • טכנולוגיה
  • גלריה
  • אוצר מילים
  • אודות
  • צרו קשר

מבית ספר לבית כנסת

בשבועות האחרונים של תשע"ו, חמש קבוצות תלמידים בתל אביב-יפו גילו את עולם האדריכלות, דרך התנסות בתהליכי תכנון של אזורים שמצויים בימים אלה על שולחן המתכננים. שתים מהקבוצות, שלעבודתן אתייחס כאן, תכננו את המרחב הציבורי הסובב את בית-הכנסת הגדול בתל-אביב. הפרויקט נעשה כחלק מפיילוט 'חשיבה תכנונית עם ילדים' מטעם מרכז שימור העיר הלבנה של עיריית תל אביב-יפו, בהשתתפות תלמידי כיתה ד' בבית ספר 'בלפור' ותלמידי כיתה ט' בישיבה התיכונית 'בר אילן', בהנחיית אדר' עדי רוז ואדר' נעמי שמחוני. הפרויקט מאפשר לילדים להבין את הרציונל התכנוני של הסביבה בה הם גדלים ולחוש את השפעתם על עתידה. שיתוף הילדים בפרויקט ממשי, אפשר להציג בפניהם חומרי תכנון מרשימים, שעוררו את התפעלותם, כמו מודל פיסי, סכמות תכנון ותיק תיעוד.
צילום אושרת י. הולנד
עיצוב נעמי שמחוני

התהליך הכל בהיכרות עם ההיסטוריה של המבנה וסיור בשטח, בו הילדים ציירו את סביבת בית- הכנסת. לאורך התהליך הושם דגש על המורכבות החברתית של האתר המשמש אוכלוסיות שונות. בתמונה: תלמידי כיתה ד' בבית ספר בלפור חוקרים את סביבת בית הכנסת הגדול בסיור.

צילום: עדי רוז

מחקר שטח: ציור בכיכר בית-הכנסת הגדול. שתי תובנות שעלו מהסיור שנערך עם הילדים: האחת היא שלילדים לא היה נעים להימצא ליד העמודים המונומנטליים שנוספו למבנה בשיפוץ שנערך בשנות ה-70, והשנייה היא שההזנחה השורה כיום במקום משפיעה על החוויה. בהמשך, חלקם הציבו את הניקיון והטיפוח כמשימת התכנון הראשונה והמשמעותית בפרויקט. כאזרחים הנוטלים חלק בשמירה על חזות העיר באופן יומיומי תובנה זו נושאת משמעות רבה.

צילומים: נעמי שמחוני. מה הייתם רוצים שיקרה במקום? סקיצה על גבי תכנית המבנה

כחלק ממחקר האזור המתוכנן, התלמידים שוחחו עם רב בית-הכנסת, רב בית הכנסת הגדול, שסיפר להם על הקהלים הדתיים והחילוניים הפוקדים את המקום, ושיתף אותם, כלקוח הפוגש אדריכל, בצרכי המקום. הרב, מצידו, נחשף לחשיבה התכנונית של הילדים: מנקודת מבטו, התאמת המרחב הציבורי הסובב את בית-הכנסת לילדים בפרויקטים השונים, עונה על צורך תפקודי ממשי של מוסד זה. לדבריו, התאמת הסביבה לילדים עשויה למשוך קהל אל התפילות והפעילויות המתקיימות בבית-הכנסת: תכנון כזה יאפשר למשפחה המסורתית להגיע למקום במלואה, כך שהילדים יוכלו לשחק מחוץ לאולם התפילה בשעה שהוריהם מתפללים.

מפגש עם רב בית הכנסת, הרב יצחק בר זאב (צילום:נעמי שמחוני)

בהצגת העבודות המשותפת, חברי הקבוצות הציגו את העבודות ותיארו את השימושים והחוויות המוצעות במרחב המתוכנן. האסטרטגיות התכנוניות העיקריות בפרויקטים של הילדים כללו יצירת המשך לאינטנסיביות העירונית ברחוב אלנבי בתוך כיכר בית הכנסת; יצירת גינה עירונית שמאפשרת מפגש בין הקהילות השונות באזור. כדי להשיג את המטרות תוכננו פארקים, מתקני שעשועים, יריד, חנויות, פינות מנוחה, גינון, מזרקות וספסלים. בכל הפרויקטים הילד הוצג כמשתמש משמעותי, לצד המשתמשים הנוספים במקום. במילים אחרות, הילדים תכננו מקומות עבור ילדים, ויותר מזה – עבור קהילות שונות של ילדים.

הצגת העבודות בכיתה (צילום אושרת י. הולנד, מתעדת הפרויקט ועורכת הקטלוג). עבודה של תלמידי כיתה ד' בבית הספר בלפור: רצועה מסחרית שמחזקת את אזור הבילוי הקיים במקום, שפוגשת בגינה ציבורית (הכוללת מתקני ספורט) ובמרחב הדתי, בתיווך מזרקת מים.
צילום אושרת י. הולנד. פיתוח מסלול ריצה בכיכר בית הכנסת.
צילום אושרת י. הולנד. חלוקה לאזורי משנה: חניה לצד גינה. כך הילדים מראים לנו שילובים שאנחנו בדרך כלל לא מכירים

הצעת התכנון הזו, של תלמידים בישיבה התיכונית בר אילן, כוללת כיכר ציבורית ופארק שעשועים, המזמינים מפגשים בין קהלים דתיים וחילוניים. האיזון הגיאומטרי שמאפיין את הקומפוזיציה מדגיש זאת. העבודה עם תלמידי כיתות ט' בישיבה התיכונית בר-אילן התקיימה במשך יום לימודים מרוכז. ראינו חשיבות בעבודה עם ילדי הישיבה, הודות להיכרותם האינטימית עם עולם בית-הכנסת.

צילום: נעמי שמעוני. הישיבה התיכונית בר אילן.
צילום: נעמי שמעוני. הישיבה התיכונית בר אילן.

עבודות התכנון של שתי הקבוצות, בבית-ספר בלפור ובישיבה התיכונית 'בר אילן', נבדלות זו מזו בתפיסה התכנונית: בעוד שנדמה שלפי הראשונים, נדמה שהכל יכול לקרות בכיכר בית-הכנסת, תוך הכלה של מגוון הקהלים והשימושים במקום. תלמידי הישיבה התיכונית ביקשו ליצור בעבודתם חוויה של הוד והדר, המוכרת להם מהוויית סביבתם המסורתית, ואפילו ממבנה הישיבה, בו משולב בית-כנסת. מעבר לכך, זיהינו הרבה קווים משותפים לעבודות של שתי קבוצות התלמידים שבמרכזם הדגש החברתי שהעסיק אותנו לאורך המפגשים, שכללו מזרקות מים, פינות שעשועים ומנוחה. ערב סיכום  הפרויקט, בו בית-הכנסת הגדול אירח את הילדים ומשפחותיהם ובכך הפגין את הנכונות האמיתית לשמוע מה התלמידים חושבים.

צילום: נעמי שמעוני.

פוסט זה התפרסם בשפת רחוב ב- 05.07.2016


יש מצב שיעניין אתכם

תגיות
פוסט זה התפרסם בשפת רחוב ב 05/07/2016

נעמי שמחוני |מאת נעמי שמחוני

נעמי שמחוני היא אדריכלית בעלת תואר שני בפילוסופיה ודוקטורנטית באוניברסיטה העברית, נושא המחקר: אדריכלות בתי-כנסת במדינת-ישראל בשלושת עשוריה הראשונים .
מדריכה סדנאות לילדים באדריכלות, עיצוב, אמנות ומדע במסגרות שונות.

לכל הפוסטים של נעמי שמחוני

יש מצב שיעניין אתכם

עיצוב

רכבת קלה: אמצעי או מטרה?

רכבות קלות מוצגות בשנים האחרונות כמטה קסם שהופך כל עיר למרחב אורבני שוקק. אבל האם זה מספיק? בפועל, רכבות קלות משמשות בעיקר להעברת נוסעים מ"פה" ל"שם", ובלי תכנון איכותי של המרחב הציבורי הקסם שלהן לא יקרה מאליו

אריאל שרעבי עיצוב
עיצוב

שינוי עירוני כהזדמנות לתיקון חברתי

אזור התעסוקה "אמסטל 3" באמסטרדם מהווה דוגמה ליתרונות שבקידום התחדשות עירונית שלא מסתפקת בממד הפיזי בלבד – תהליך השינוי שקידמה שם העירייה מספק הזדמנויות תעסוקתיות לאוכלוסיות מוחלשות, מעודד יזמות ועסקים מקומיים ומפתח את המרחב באופן יצירתי

רותם כרמי עיצוב

תגיות

ילדים מרחב ציבורי
« פוסט קודם
פוסט הבא »

השארת תגובה

ביטול

דבר המערכת
משבר האקלים: הזווית העירונית

משבר האקלים: הזווית העירונית

מה הקשר בין המרחב העירוני למשבר האקלים? סדרת כתבות חדשה במגזין תצלול בכל פעם

אוצר מילים
פלישה

פלישה

מהפבלות בריו דה ז'נרו ועד ל"עיר החופשית" בקופנהגן - ברחבי העולם ישנם מעל מיליארד

פוסטים נצפים

  • הבינה המלאכותית שתנקה את... מאת עדי מגר
  • פלייסמייקינג (Placemakin... מאת הילה בר נר
  • המדינה לא קוראת את המפה מאת ד"ר מירב אהרון גוטמן
  • עירוניות טקטית מאת אייל סנטו
  • תכנון עירוני לעת זקנה מאת ד"ר רינת בן נון
תהיו חברים
קטגוריות
  • חברה
  • תרבות
  • מדיניות
  • עיצוב
  • טכנולוגיה
  • גלריה
  • אוצר מילים

אודות

יצירת קשר

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס