שפת רחוב
  • חברה
  • תרבות
  • מדיניות
  • עיצוב
  • טכנולוגיה
  • גלריה
  • אוצר מילים
  • אודות
  • צרו קשר
  • חברה
  • תרבות
  • מדיניות
  • עיצוב
  • טכנולוגיה
  • גלריה
  • אוצר מילים
  • אודות
  • צרו קשר

משתמשים בפקס, מדברים על חדשנות

בשנים האחרונות ניתן לזהות לבלוב של "חדשנות" תחת כל עץ רענן, אך עד כה לא ברור לחלוטין מהי אותה חדשנות עליה כולם מדברים ומה היכולת שלה להשפיע לטובה, אם בכלל, על חיי התושבים והמבקרים בערים. תגובה לכתבה של איל פדר שהתפרסמה כאן לאחרונה
כולם מדברים על חדשנות - מהי אותה חדשנות והאם היא בהכרח בעלת השפעה חיובית על הערים ועל התושבים החיים בהן?
טכנולוגיה שי בן אמיתי

ערים רבות בישראל ובעולם עונדות לעצמן בזמן האחרון כתרים של קידמה וחדשנות. באר-שבע משווקת את עצמה כ"מרכז ידע, סייבר וחדשנות בינלאומי" וכ"עמק הסיליקון של המזרח התיכון". ירושלים מעוניינת לשים עצמה על "מפת החדשנות העולמית" דרך קידום "המעמד היצירתי" ומיצוי "היתרון התחרותי". העיר תל אביב-יפו זכתה בתואר "העיר החכמה בעולם", מקיימת את "פסטיבל החדשנות" השנתי ומפעילה את "תכנית המתמחים לחדשנות אורבנית". עיריית רמת גן השיקה השנה את "פורום הערים החכמות" וערכה תחרות נושאת פרסים לאיתור "רעיון חדשני ופורץ דרך בעל ערך מוסף לתושבי העיר". חיפה מתגאה בהיותה "העיר החכמה במזרח התיכון" (תל-אביב יודעת מזה?), ומקדמת הקמת בורסה לניירות-ערך שתתמחה בחברות היי-טק, עיריית בת-ים פתחה מרכז יזמות עם מסלול הכשרה לחדשנות חינוכית, והרשימה עוד ארוכה.  

אז על מה ראשי הערים מדברים כשהם מדברים על חדשנות? הציניקנים יגידו שכך הם מנסים למשוך לעירם "אוכלוסיות חזקות", המורכבות מעובדי ענף ההיי-טק ושאריות מעמד הביניים הישראלי. באקלים הכלכלי הנוכחי, החדשנות הפכה לבון-טון, ועיר ללא נוצות חדשנות להתהדר בהן דינה להישאר מאחור. חוץ מזה, איזה ראש עיר יסרב לנוח קצת מהיום-יום הסיזיפי שמורכב מתלונות של תושבים על פינוי זבל, תככים בוועד ההורים העירוני או בעיות חניה, ולהתרענן קצת בין צעירים חמודים ומבריקים עם מצגות מהודקות ודיבור על חזון ועתיד? ציניקנים קונספירטיביים יותר ישייכו את שיח החדשנות למגמות ניאו-ליברליות של השתלטות הגיון כלכלת השוק על החיים העירוניים: ה"חדשנות" היא אחות ל"צמיחה", ל"יעילות" ול"הרס היצירתי", ומנוגדת לסוגיות מיושנות כמו זכויות עובדים או מסורות מקומיות שמן הראוי שיהפכו לנחלת העבר.   

אחרים יגידו שגם אם כך הדבר, עצם הרצון של הנהגות הערים לפעול ברוח זו מכשיר את הקרקע ואת הלבבות לתהליכי שינוי אמיתיים המשפיעים לטובה על החיים בעיר, בין אם דרך אמצעים טכנולוגיים מתקדמים דוגמת Uber, Airbnb, תל-אופן ואפליקציות תחבורה ציבורית דוגמת "מוביט" ו"איפה-בוס", או דרך מנגנוני הניהול והביצוע של העיריות, דוגמת ניהול ספרייה ציבורית בשיתוף הקהילה או שימוש בחלל משרדי העירייה כמשחקייה ענקית.      

ציניקנים קונספירטיביים יותר ישייכו את שיח החדשנות למגמות ניאו-ליברליות של השתלטות הגיון כלכלת השוק על החיים העירוניים: ה"חדשנות" היא אחות ל"צמיחה", ל"יעילות" ול"הרס היצירתי", ומנוגדת לסוגיות מיושנות כמו זכויות עובדים או מסורות מקומיות שמן הראוי שיהפכו לנחלת העבר.   

 עם זאת, בערי ישראל בולט הפער בין שיח החדשנות למציאות בשטח. מטרופולין תל-אביב הולך לסבול בשנים הקרובות מחבלי לידה של רכבת קלה, פתרון תחבורתי בן כמאה שנה, באיחור ניכר אחרי ערים כמו קהיר, בה הוקמה רכבת תחתית עוד בשנות השמונים, ואדיס-אבבה, שחנכה השנה קו מטרו חדש. חלק מהעיריות נמצאות עדיין בשלבי גמילה ממכשיר הפקס ובתהליכי הטמעה של שימוש בתוכנות אופיס. רחובות ירושלים בוערים בחודשים האחרונים בשל סכסוך דתי בלתי-חדשני בעליל, ורוב מרכזי הערים בישראל נותרים שוממים במהלך יום השבתון היחיד, שניתן בציווי אלוהי  אשר נמסר זמן לא רב אחרי בריאת העולם.

ובכלל, עושה רושם שבכל הנוגע לבעיות האמיתיות בפניהן ניצבות הערים, לפתרונות החדשניים אין כרגע יכולת להביא לבדם לפריצת דרך אמיתית. עם כל הכבוד למערכות ניטור התנועה המתקדמות שמציעות חברות כמו IBM ו-Cisco, תועלתן מתגמדת בהשוואה לתועלת שבתעדוף תחבורה ציבורית על פני רכב פרטי לדוגמה. שטף המידע העירוני המצטבר במאגרים עירוניים ופרטיים עדיין לא יוצר תובנות יוצאות דופן על תפקוד העיר – כמעט כל תושב יכול לסמן במדויק על המפה את הנקודות בהן יש לכלוך, פשיעה או סכנה לתקיפה מינית, וגם מחשב העל המשוכלל ביותר לא יכול ליצור יש-מאין סובלנות בין קהילות, צדק חלוקתי, מינהל תקין או הרגלים של טיפוח וניקיון במרחב הציבורי.

האתגרים האורבניים נותרו ברובד העמוק (ויש שיאמרו גם האפור) של ההתנהגות האנושית – פוליטיקה, אגו, נורמות, שייכות וזהות. אך האם מחוללי החדשנות למיניהם מנסים בכלל להיכנס לתחומים אלו, או שמא הם מאמינים שיש ביכולתם לרחף מעליהם? "החזון התאגידי של הערים החכמות מדבר על יעילות, אופטימיזציה, היכולת לצפות תופעות מראש, נוחות וביטחון", טוען האמן והאדריכל אוסמן האק. "תוכל להגיע לעבודה בזמן, לרכוש מוצרים בקלות, לחוש מוגן על ידי רשת של מצלמות במעגל סגור וכדומה. אלו דברים שיכולים להפוך את החיים בעיר לנסבלים, אך לא להפוך אותם לבעלי ערך". 

אם כך, ייתכן שמן הראוי שבדיון על עירוניות נסיט את מבטנו אחורה, או פנימה. הבירור בנוגע למה נכון ומה ראוי, מה יפה ומה צודק, עודנו רלבנטי מתמיד. 

פוסט זה התפרסם בשפת רחוב ב- 03.02.2016


יש מצב שיעניין אתכם

תגיות
פוסט זה התפרסם בשפת רחוב ב 03/02/2016

שי בן אמיתי |מאת שי בן אמיתי

יליד פתח תקווה. בוגר תואר שני בחוג למדיניות ציבורית באוניברסיטת ת"א. עובד בחברת "רן וולף תכנון אורבני וניהול פרויקטים".

לכל הפוסטים של שי בן אמיתי

יש מצב שיעניין אתכם

טכנולוגיה

הבינה המלאכותית שתנקה את השטחים הפתוחים

יותר ממיליון טון של פסולת בנייה מושלכים באופן בלתי חוקי כל השנה. טכנולוגיה חדשנית מבוססת בינה מלאכותית יכולה לזהות את מרכיבי הפסולת בדיוק של 86% ולסייע בשימוש חוזר שלהם – צעד חשוב נוסף לקראת כלכלה מעגלית

עדי מגר טכנולוגיה
טכנולוגיה

בחזית הידע: מבנים כיצרני אנרגיה

התפתחויות טכנולוגיות מאפשרות להטמיע תאים פוטו-וולטאיים בחזיתות מבנים, בדרך לניטרליות אנרגטית של מבנים ושכונות. מהם היתרונות של פתרונות כאלו ולמה זה כמעט ולא קורה בישראל?

גלית שיף ויעל גלעד טכנולוגיה

תגיות

חדשנות טכנולוגיה ניאוליברליזם עיר חכמה פרשנות
« פוסט קודם
פוסט הבא »

תגובה אחת

  1. עידו הגב 04/11/2019 בשעה 3:16 pm

    היי,
    בשורה השלישית במאמר יש קישור ללינק, תחת הכותרת ""תכנית המתמחים לחדשנות אורבנית". מדובר באתר פורנו, ענה תקנו את העניין.

    תודה:)

השארת תגובה

ביטול

דבר המערכת
משבר האקלים: הזווית העירונית

משבר האקלים: הזווית העירונית

מה הקשר בין המרחב העירוני למשבר האקלים? סדרת כתבות חדשה במגזין תצלול בכל פעם

אוצר מילים
פלישה

פלישה

מהפבלות בריו דה ז'נרו ועד ל"עיר החופשית" בקופנהגן - ברחבי העולם ישנם מעל מיליארד

פוסטים נצפים

  • הבינה המלאכותית שתנקה את... מאת עדי מגר
  • פלייסמייקינג (Placemakin... מאת הילה בר נר
  • המדינה לא קוראת את המפה מאת ד"ר מירב אהרון גוטמן
  • תכנון עירוני לעת זקנה מאת ד"ר רינת בן נון
  • עירוניות טקטית מאת אייל סנטו
תהיו חברים
קטגוריות
  • חברה
  • תרבות
  • מדיניות
  • עיצוב
  • טכנולוגיה
  • גלריה
  • אוצר מילים

אודות

יצירת קשר

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס