כמעט שנה עברה מאז עלה מגזין שפת רחוב לאוויר, שנה שבה סדר היום העירוני קיבל תשומת לב רבה בארץ ובעולם. בכנסת הוקמה השדולה לעירוניות, באקדמיות הוקמו מעבדות ומכוני מחקר, כתבות עיתונאיות לא מתביישות לעסוק בנושאים כמו דיור בר השגה והתחדשות עירונית ובמגזר הפרטי מפתחים יוזמות לשכלול נגישות התחבורה הציבורית. אפילו גוגל נכנסה לאחרונה למשחק כשחשפה את Sidewalk Labs, מעבדת מחקר שתתכנן ערים חכמות ותרתום פיתוחים טכנולוגיים לפתרון בעיות עירוניות.
אין ספק, הרבה נושאים ורעיונות נזרקים לאחרונה לחלל האוויר. גם אנחנו במגזין עסקנו בקשת רחבה של סוגיות – החל מאמנות רחוב, דרך יוזמות עירוניות לדיור בהישג יד ועד למשמעותו של המרחב הציבורי בעידן העכשווי. לכן, ודווקא לאור הריבוי הזה, התיישבנו להגדיר מחדש את סדר היום של המגזין לשנה הקרובה. כשיצאנו לדרך, כתבנו ש"שפת רחוב" הינו מגזין שמתהווה תוך כדי עשייה, שהוא ישנה את פניו תוך כדי כתיבה והתקדמות. כעת הגיע הזמן לשינוי ראשון, שעיקרו הגדרת נושאי מפתח – מטרייה, אם תרצו – שיובילו את העשייה והכתיבה שלנו בחודשים הקרובים. הנושא הראשון הוא מדיניות ואסטרטגיה, בישראל ובעולם. נורא נחמד לכתוב על פעולות גרילה, על יוזמות שמגיעות מהשטח, על תושבים שמתכננים בעצמם ולעצמם, אולם ברוב המקרים המרחב מתוכנן ומעוצב במקומות אחרים, במסדרונות השלטון, בלשכות התכנון וברשויות המקומיות. בעיצוב המדיניות העירונית, מתכננים נעים בין המקומי לגלובלי, מושפעים מלחצים של פוליטיקאים, מעצבי דעת קהל וקובעי מדיניות, ובו זמנית פונים אל הזירה הגלובלית, מברלין ועד למדאין, כדי למצוא כיווני מחשבה ופעולה חדשים. התופעה הזו, של נדידת הידע על פני ערים שונות ברחבי העולם, כבר קיבלה שם בספרות האקדמית – Urban Policy Mobilities – והיא נבחנת בשנים האחרונות בתשומת לב רבה. אין רע, כמובן, בלימוד ממקומות אחרים בעולם, אבל עד כמה מדיניות ואסטרטגיה יכולה לדלג מוונקובר לתל אביב? עד כמה הלימוד הזה הוא סוג של name dropping אורבני שלא באמת מתורגם להקשר המקומי? והאם אנחנו בכלל לומדים מהערים הנכונות? חשיבות העיסוק במדיניות ואסטרטגיה מתחדדת לאור המהלכים השונים שמקודמים בחודשים האחרונים, כמו העברת מינהל התכנון למשרד האוצר, הקמת רשות להתחדשות עירונית, המשך העבודה על איחוד תכניות המתאר הארציות לתכנית אחת, וממש לאחרונה, אישור תכנית המתאר של תל אביב. המשמעות של המהלכים הללו עדיין לא ברורה. האם משרד האוצר ישתלט על מערכת התכנון ויכניס אליה עוד יותר אינטרסים, או שמדובר במהלך חיובי שרק יגדיל את ההשפעה של מינהל התכנון? האם הרשות להתחדשות עירונית תוכל לעצור, ולו במעט, את בניית השכונות החדשות על חשבון שטחים פתוחים ולהפנות חלק ממאמצי התכנון והפיתוח לערים הקיימות? האם איחוד תכניות המתאר הארציות לכדי תכנית אחת תוביל לוויתור על עקרונות מהותיים שנוסחו בתכניות הישנות (כפי שכמעט התרחש במקרה של הבנייה בחופים)? ובעיקר – האם בדיון סביב "משבר הדיור" ומחירי הדירות ישכילו המתכננים ומקבלי ההחלטות להתייחס גם לאיכות הסביבה העירונית – ולא רק לכמות יחידות הדיור שהיא מכילה? אלו רק חלק מהשאלות שננסה להציף – ולהבין – בשנה הקרובה. הנושא השני בו נבקש לעסוק הוא פריפריה, במשמעות שאינה רק גיאוגרפית אלא גם פוליטית, חברתית וכלכלית. פריפריה, במובן הזה, יכולה להתקיים בתל אביב, בבאר שבע, באיחוד האירופי או בכל מקום בו יש היררכיה, אפליה ופערים. מהם המקומות המוגדרים כפריפריה? איך נראים חיי היומיום בהם? מיהם האנשים המתגוררים במרחבים הללו? מהן ההזדמנויות החברתיות והתעסוקתיות הקיימות בהם? האם קובעי המדיניות מבקשים לשנות את מצבם – וכיצד? נשאל גם מהי העירוניות שמתקיימת בפריפריה, בעיקר לאור הטענה שהמזור האמיתי לבעיותיה יגיע מצפיפות גבוהה, עירוב שימושים ומרקם עירוני אה-לה-תל אביב. האם החיפוש אחר עירוניות תוססת וצעירה מתעלמת מגורמים פוליטיים, כלכליים ואחרים שמייצרים ומקבעים את הפערים בין מרכז לפריפריה? הנושא השלישי שנבקש להרחיב הוא טכנולוגיה, שיותר ויותר מובטחת כפיתרון פלאי כמעט לבעיות עירוניות. רוצים לייעל את צריכת המשאבים העירונית, לצמצם את צריכת החשמל ולהקטין את בזבוז המים? למנוע ונדליזם ואלימות? לתעל את תנועת כלי הרכב ברחובות העיר? ליידע את התושבים לגבי שיפוץ רחובות והסדרי תנועה חדשים? "העיר החכמה" אמורה לייצר מרחב עירוני יעיל ולהגשים, במידה מסוימת, את חלום "העיר כמכונה" של האדריכלים המודרניסטים. אבל באיזה מחיר? מהי המשמעות של מרחב עירוני חכם, של ערים שלמות שהופכות לרשת של חיישנים ומצלמות, ערים בהן כל תנועה שלנו לא רק מתועדת אלא גם מנותחת ונשמרת (ואולי גם נמכרת), ערים בהן התושבים הופכים גם הם לחיישנים מהלכים? אנחנו נמצאים רק בתחילת הדרך בהבנת את הפוטנציאל – וההשלכות – של הפיתוחים הטכנולוגיים האחרונים ושל יישומם במרחב העירוני. אלו, אם כן, הנושאים שבהם ננסה לעסוק בחודשים הקרובים, לצד כתבות נוספות שיחשפו את המגוון האנושי, התרבותי, החברתי והגילאי המרכיב את האורגניזם המטורף הזה שנקרא "עיר". כמו תמיד, נשמח לשמוע מכם תגובות, הערות וכן הצעות לכתבות או שיתופי פעולה. ליצירת קשר ניתן לפנות אלינו במייל streetlanguage2014@gmail.com או בפייסבוק. זו גם ההזדמנות להודות לכל הפונים והמתעניינים, הכותבים הקבועים והמזדמנים, לצלם הבית ולקוראים, המלווים אותנו מתחילת הדרך ותורמים מזמנם ומכשרונם לשכלול והעשרת סדר היום העירוני. אנחנו מקוות שהשנה החדשה תביא איתה עוד שפע של רעיונות, מחשבות ויוזמות.
פוסט זה התפרסם בשפת רחוב ב- 29.09.2015
יש מצב שיעניין אתכם
